שבי שלנו מתה.
זה קרה ממש ברגעים האחרונים לפני חג המולד.
הגברת יצאה לקחת את הילדה לאנשהו. אחרי דקה היא חוזרת ומניחה את המפתחות על השולחן: המכונית לא מניעה.
יצאתי לבדוק הכצעקתה. לא היה בשברולט חצי גרם חשמל לרפואה. אכן, המצבר מת לגמרי. קצת ידע במנועים הלא יש לי, אז פתחתי את המכסה מנוע לבדוק מה קורה שם בפנים.
טוב, האמת שאין לי מושג מה הבעיה. חשוך מדי. אני מנסה לגשת למצבר אבל הוא מכוסה מלמעלה בקופסת פיוזים שצריך כלים מתאימים כדי להתחיל לפתוח. ההשערה שלי היא שהנהיגה הפרועה של אשתי בקטע כביש נוראי שצמוד אלינו גרמה לכך שמשהו יתרופף. בטח איזה מגע השתחרר. בחייכם, רק לפני שבועיים המכונאי אמר שהיא במצב מצוין לגילה (המכונית, המכונית).
נכנסתי הביתה וצלצלתי לכמה ישראלים שהספקתי להכיר. לא, אין להם כבלים לג'אמפ-סטארט ("אם האוטו נתקע אנחנו פשוט קונים אחר"), ולא - אין להם מושג אם יש מישהו - אולי ישראלי שהכריסמס לא אומר לו כלום - שיכול לעזור להניע, לפחות עד המוסך. הרחובות ריקים לגמרי. הגויים עסוקים בלפתוח מתנות. חג המולד.
הישועה מגיעה מכיוון לא צפוי. למה שלא תעשה מנוי לטריפל איי, שואל אותי יענקל'ה (ברור שישראלי). מנוי? עכשיו? אחרי שנתקענו? אין בעיה, הוא אומר, הם יבואו.
עשינו מנוי אונליין (בסך הכל 110 דולר. קטן עלינו). תוך שעה מגיע בחור עם משאית גרר של טריפל איי. ניגש ופותח את המכסה מנוע. לעזאזל, ידעתי שזה מקדימה, אבל כבר אמרתי לכם - היה חושך מצרים.
הטריפליסט מצליח להניע עם כבלים. אנחנו נושמים לרווחה. רגע אחד: חל מפנה. מה זה שם? שודד נפל לים? עננה קודרת עולה על פניו, הוא בודק שוב ומשנה את דעתו: האלטרנטור הלך. במקום להטעין את המצבר בחשמל, הוא לא מטעין את המצבר בחשמל. אין מוצא אלא לגרור אותה למוסך.
אבל מי עובד בערב חג המולד? אפילו לא אבולעפיה. טריפל איי ֿלקח האוטו והמפתח, גרר למוסך והניח המפתחות (לפחות הוא שם אותם בתיבת הדואר, שזה פחות נאיבי מרינה חברתנו. רינה, מתווכת נדל"ן מצליחה אך אמריקאית, התעוררה הבוקר, הסתכלה מהחלון וראתה שאין טויוטה. בפעם הבאה נראה שהיא לא תשאיר בלילה את המפתח בסוויץ').
כהרגלי, לא אלאה אתכם בפרטים ואגיע לסוף דבר. המוסך בדק מה שבדק, עשה מה שעשה, ויצאנו בנזק של 175 דולר. לא אלטרנטור ולא טרנספורמטור. לא רדיאטור ולא חשמלטור. בדיקה פלוס מצבר חדש פלוס עבודה פלוס מס חנות אזורי (בגובה 6 אחוז - אודיע לכם על מה זה כשאגלה בעצמי) פלוס מע"מ. היה לכם מזל שזה רק המצבר, אומר לי המוכר, טוב שזה לא היה האלטרנטור. הנהנתי בהבנה. הנימוסים האלה, האמפתיה הזאת, זה משהו.
כשחזרתי הביתה אמרה לי הגיברת: מזל שזה לא היה האלטרנטור. אלטרנטור חדש עולה למעלה מ-30 דולר.
מסקנה 1: בארה"ב מלמדים חשבון - או הבנת הנקרא - לא מי יודע מה.
מסקנה 2: איזהו חכם - הרואה את המולד.
קפיש?
זה קרה ממש ברגעים האחרונים לפני חג המולד.
הגברת יצאה לקחת את הילדה לאנשהו. אחרי דקה היא חוזרת ומניחה את המפתחות על השולחן: המכונית לא מניעה.
יצאתי לבדוק הכצעקתה. לא היה בשברולט חצי גרם חשמל לרפואה. אכן, המצבר מת לגמרי. קצת ידע במנועים הלא יש לי, אז פתחתי את המכסה מנוע לבדוק מה קורה שם בפנים.
טוב, האמת שאין לי מושג מה הבעיה. חשוך מדי. אני מנסה לגשת למצבר אבל הוא מכוסה מלמעלה בקופסת פיוזים שצריך כלים מתאימים כדי להתחיל לפתוח. ההשערה שלי היא שהנהיגה הפרועה של אשתי בקטע כביש נוראי שצמוד אלינו גרמה לכך שמשהו יתרופף. בטח איזה מגע השתחרר. בחייכם, רק לפני שבועיים המכונאי אמר שהיא במצב מצוין לגילה (המכונית, המכונית).
נכנסתי הביתה וצלצלתי לכמה ישראלים שהספקתי להכיר. לא, אין להם כבלים לג'אמפ-סטארט ("אם האוטו נתקע אנחנו פשוט קונים אחר"), ולא - אין להם מושג אם יש מישהו - אולי ישראלי שהכריסמס לא אומר לו כלום - שיכול לעזור להניע, לפחות עד המוסך. הרחובות ריקים לגמרי. הגויים עסוקים בלפתוח מתנות. חג המולד.
הישועה מגיעה מכיוון לא צפוי. למה שלא תעשה מנוי לטריפל איי, שואל אותי יענקל'ה (ברור שישראלי). מנוי? עכשיו? אחרי שנתקענו? אין בעיה, הוא אומר, הם יבואו.
עשינו מנוי אונליין (בסך הכל 110 דולר. קטן עלינו). תוך שעה מגיע בחור עם משאית גרר של טריפל איי. ניגש ופותח את המכסה מנוע. לעזאזל, ידעתי שזה מקדימה, אבל כבר אמרתי לכם - היה חושך מצרים.
הטריפליסט מצליח להניע עם כבלים. אנחנו נושמים לרווחה. רגע אחד: חל מפנה. מה זה שם? שודד נפל לים? עננה קודרת עולה על פניו, הוא בודק שוב ומשנה את דעתו: האלטרנטור הלך. במקום להטעין את המצבר בחשמל, הוא לא מטעין את המצבר בחשמל. אין מוצא אלא לגרור אותה למוסך.
אבל מי עובד בערב חג המולד? אפילו לא אבולעפיה. טריפל איי ֿלקח האוטו והמפתח, גרר למוסך והניח המפתחות (לפחות הוא שם אותם בתיבת הדואר, שזה פחות נאיבי מרינה חברתנו. רינה, מתווכת נדל"ן מצליחה אך אמריקאית, התעוררה הבוקר, הסתכלה מהחלון וראתה שאין טויוטה. בפעם הבאה נראה שהיא לא תשאיר בלילה את המפתח בסוויץ').
כהרגלי, לא אלאה אתכם בפרטים ואגיע לסוף דבר. המוסך בדק מה שבדק, עשה מה שעשה, ויצאנו בנזק של 175 דולר. לא אלטרנטור ולא טרנספורמטור. לא רדיאטור ולא חשמלטור. בדיקה פלוס מצבר חדש פלוס עבודה פלוס מס חנות אזורי (בגובה 6 אחוז - אודיע לכם על מה זה כשאגלה בעצמי) פלוס מע"מ. היה לכם מזל שזה רק המצבר, אומר לי המוכר, טוב שזה לא היה האלטרנטור. הנהנתי בהבנה. הנימוסים האלה, האמפתיה הזאת, זה משהו.
כשחזרתי הביתה אמרה לי הגיברת: מזל שזה לא היה האלטרנטור. אלטרנטור חדש עולה למעלה מ-30 דולר.
מסקנה 1: בארה"ב מלמדים חשבון - או הבנת הנקרא - לא מי יודע מה.
מסקנה 2: איזהו חכם - הרואה את המולד.
קפיש?
הנשיא היוצא (סוף סוף) מחווה את דעתו על הנעשה במוסכים.
(לאור הערתו המחכימה של קוראנו זלמן ר', וכדי למנוע תקרית דיפלומטית מביכה לקראת ביקור הנשיא בישראל, קיבלה המחלקה הגרפית של המדור הנחיה להוסיף שתיים-שלוש אצבעות לתמונה. עובדים על זה עכשיו בפוטושופ).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה