לפני שעה זה התחיל.
פתיתים לבנים, יפהפיים, החלו נושרים בהססנות, כמבקשים לדעת אם נקבל אותם כאן בברכה אחרי העדרות כה ארוכה. אולי, הם חושבים לעצמם, אולי התרגלנו לשמש שהיתה כאן בשבועות האחרונים ושוב אין אנו רוצים בבואו של השלג.
כיוון שלא אמרנו מאומה הלכו הפתיתים והתרבו להם באין מפריע, עד שהכל כוסה לבן.
שמחים אנו. ברוך שובך, שלג יקר. חסרת לנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה