יום רביעי, 6 בפברואר 2008

טור דה-פראנס (שום קשר לאופניים)

(עד שיקראו לי לעלות לשידור עם פרשנות לתוצאות הפריימריז בארה"ב, אנצל את הדקות שנותרו כדי להגיש לכם בשידור חוזר טור שכתבתי לפני כשנה. בהעדר שם מוצלח יותר נתתי לו את השם שבכותרת).
היום בצהריים קיבלתי טלפון מהמנכ"ל של מאיר פנים וכח לתת, שנמצא כעת בצרפת. מתקיים ארוע גדול בהשתתפות הנשיא, שבו - בין השאר - אמור להיות מוקרן סרט שהכנתי. מאיר פנים וכח לתת זה לקוח חשוב שלי. וואו, הם השיגו חסות של הנשיא לארוע. תמיד ידעתי שדודי זילברשלג תותח ביחסי ציבור, אבל שמצודתו פרושה עד ה"אליזה" - זה חידוש.

אצלי היה מונח בפשטות שהארוע בכלל מחר, ואילו הערב אני אמור להעביר את הדיווידי לאיש קשר של מאיר פנים שטס הלילה לצרפת.

מתברר שהיתה אי הבנה והאיש טסה (זו היתה בכלל אשה) - אתמול. הארוע - הלילה.

ועדיין לא גמרתי לערוך אותו.

המנכ"ל שופך עלי, ובצדק, את כל הכעס הציבורי על מסקנות וינוגרד ומודיע לי שהוא אוהב אותי מאד, אבל זו הפעם האחרונה שאנו עובדים יחד.

נניח שהוא צודק - איך זה עוזר לנו לפתור את הבעיה הנוכחית?

מהצהריים עובד כמו משוגע, גומר את הסרט.

אבל איך מעבירים אותו לצרפת?

מתקשרים לאיש הקשר בצרפת. הוא מאתר לשכת שרות של דיווידי המפעילה שרת מחשב, אליו ניתן להעביר קבצים גדולים. גודל הקובץ דידן הוא 200 מגהבייט, שיהיה בריא.

מתחיל להעלות ברשת הביתית. מקבל אחרי שעה וחצי אישור אוטומטי, בצרפתית, מהסרבר המארח שהקובץ התקבל ונקלט, תודה. מתקשר לאיש הקשר שמתקשר לטכנאי - לא הגיע הקובץ!

הזמן דוחק. הארוע בשעה שמונה בערב ועכשיו כבר שש. טס עם הנייד למכון ויצמן. הרשת שם מהירה מאד מאד. אני עם מקינטוש. הרשת המקומית בחלונות.

מעתיק הקובץ על דיסק און קי, מחבר למחשב של ויצמן. נאדה.

מתחבר עם המקינטוש לרשת האלחוטית של המכון, שולח את הקובץ תוך שלוש דקות (בבית לקח שעה וחצי, להזכירכם). מסתכל על תכולת הקבצים של הסרבר המארח - הקובץ לא מופיע שם, למרות שהתקבלה הודעה ש-100 אחוז כבר הועברו, תודה.

איש הקשר שלי בצרפת מוסר לי כתובת אימייל פרטית של הטכנאי, שאנסה להעביר ישירות אליו את הקובץ. מוסר? מנסה למסור. צרפתי שמתחיל לאיית באנגלית זו סאגה שאם לא היתה על חשבוני, הייתי צוחק. לא פלא שהרוסים נלחמו בנפוליאון. לצרפתים יש אלפא-ביתא משלהם וכל נסיון להגות את האיי-בי-סי באופן מערבי-נורמאלי נדון לכשלון. הם פשוט נהנים לעוות. אה בה גי, ג'י, ג'יי, הכל אותו דבר. פרנקו-קקופוניה פאר אקסלנס. אני איתם גמרתי. אלה לא חברותיים.

לא מצליח להעלות הקובץ דרך ג'ימייל. ג'ימייל לא מגיב, אולי בגלל שהקובץ גדול מדי.

בזווית עיני אני מבחין באיש הבטחון של המכון קרב אלי. האם זו אלת בייסבול בידיו?

כבר רואה את עצמי בעיני רוחי בתור ללשכת האבטלה. מילא אני, אבל במה אשמים הם, הלקוחות? ומה עושים?

פרק תהלים אשא עיני אל ההרים. בין לבין, גונב מנחה והחמה הרחק אחרי ראשי האילנות. שולח הקובץ בפעם הרביעית. איש הקשר מעדכן טלפונית שעדיין לא התקבל דבר בסרבר. מתחיל להרים ידיים.

ולפתע פתאום: הופ! אני רואה אותו! אני רואה את הקובץ המזורגג שליט"א מופיע בסרבר הצרפתי בשם שנתתי לו אני ביום היוולדו, באנגלית מתריסה. קובץ אנגלי למהדרין בסרבר צרפתי קומפלט, עם כל החבילה.

רואה שעבר הקובץ, מתחיל לשלוח קבצים דומים לו, לגיבוי. שלא ישתעמם שם לבד.

אס-אמ-אס למנכ"ל מאיר פנים. מה קורה? הם צורבים. יקח להם חצי שעה עד שעה (?) והם ישלחו את הדיסק לבית השגריר. לרבנים לוקח תמיד המון זמן לצרוב. אולי זה מקור הביטוי: "צורבא דרבנן"?

עוד אס-אמ-אס. נו?

הדיסק אצלי, אומר המנכ"ל, בדרכי לארוע.

מסקנה: אל תדחה למחר מה שיכולת לסיים אתמול. בעיקר אם ניהול הזמן שלך אידיוטי כמו שלי.


הדר' חיים ויצמן. תודה, חיימון. אתה והש"ג מהכניסה המזרחית שניכם ברשימת הפייבוריטים שלי.
עם ירידת הגליון לדפוס נמסר מהמארגנים שחלה אי הבנה מצערת: הנשיא שבחסותו נערך הארוע הינו נשיא אגודת הידידים של מאיר פנים ולא נשיא צרפת, כפי שניתן היה להבין בטעות. עם הנשיא הסליחה.


2 comments:

אנונימי אמר/ה...

שאול, זו פעם ראשונה שאני נתקל בבלוג שלך, התחלתי לקרוא וללא יכולת להפסיק קראתי את כולו! (לפחות העמוד הראשון..).

אתה כותב נהדר! כתיבה זורמת, קולחת, מלאה חוש הומור בריא. פשוט תענוג לעיניים ולמוח..

לו הייתי משועמם יותר ממה שאני, הייתי מכניס 'הערה' בכל פוסט ופוסט..

המשך וכתוב!

שאול אמר/ה...

תודה רבה.
למי לשלוח צ'ק?